יהדות
ראש השנה  - צום גדליה
יום כיפור -  כל נדרי -  כרת
חג סוכות
חנוכה
טו בשבט
חג פורים
מגילת אסתר
חג פסח
ההגדה של פסח
יום העצמאות
ל"ג בעומר
יום ירושלים
חג שבועות
יז בתמוז - בין המיצרים
ט באב
טו באב - חג האהבה
יום המעשים הטובים
עשרת הדיברות
ציר הזמן ביהדות
  

חג טו בשבט

טו בשבט  - הכל על חג ט"ו בשבט -  יום חג - יום הולדת לעצים  

מועד חג ט"ו בשבט

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. כמתבקש משמו, נחוג בחמישה עשר בחודש שבט.

צמיחת החג - המקור לחג ט"ו בשבט

המקור הקדום ביותר שבו מוזכר ט"ו בשבט הוא המשנה "ארבעה ראשי שנים הם -

באחד בניסן - ראש השנה למלכים לרגלים

באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה

באחד בתשרי - ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות, לנטיעה

ולירקות באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו" (מסכת ראש השנה א, א).

רש"י בכתביו נימק את המועד שנבחר לראש השנה לאילן: "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה", כלומר ט"ו בשבט הוא יום תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן.

הרמב"ם בספרו "יד החזקה" העוסק בדיני תרומות ומעשרות מסביר: "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה,  ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה.. וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן".

צמיחתו של ט"ו בשבט כחג קיבלה תאוצה על רקע הניתוק הפיזי של עם ישראל מארץ ישראל - בחג זה ניתן ביטוי לגעגועים לארץ, לנופיה ולפירותיה. במורצת השנים, פשט המנהג לאכול פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל בט"ו בשבט ולספר בשבחה של ארץ ישראל.

בט"ו בשבט בשנת תר"ן - 1890 יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית, וקבע בכך אופי חדש לט"ו בשבט. נימוקו לצעד זה: "למען חבב את הנטעים, נטעי הארץ אשר נטע ה' לאבותינו לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית-הספר לעשות יום טוב את היום אשר נועד מימי קדם בישראל לראש השנה לאילנות, לערוך בו במערכת, כרוב חן והדר, את העצים, הנטעים, השושנים". יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה.


הקשר בין יהדות - טו בשבט - מצוות - דיני פרי העץ

ביהדות ט"ו בשבט נקבע כמועד ליישום דינים הקשורים בפרי העץ - ובפרט דיני תרומות ומעשרות, כפי שמסביר הרמב"ם בספרו "היד החזקה": "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, ... וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן".

מצוות המעשר

יש המייחסים לחג ט"ו בשבט תאריך בעל חשיבות כלכלית בלבד. בתקופה שבה סבבו חייהם של יושבי הארץ סביב עבודת האדמה, נהוג היה שמדי שנה בשנה הפרישו עובדי האדמה מעשר - שהוא החלק העשירי מתנובת האדמה שאותה עיבדו המעשר היה ניתן לכוהנים, ללוויים ולעניים, כפי שנצטוו בספר דברים פרק יד, פסוק כב: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא בשדה שנה בשנה".

מצוות התלויות בארץ

לט"ו בשבט מייחסים גם את מצוות התלויות בארץ: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא י"ט, כג). אין חג מחגי ישראל שטבע הארץ טבוע בו כחג טו בשבט. חג טו בשבט מציב גבולות בין החורף המסתיים לראשית האביב. (מרבית גשמי הארץ כבר ירדו - והשפעתם ניכרת על עץ האילן).

סמל חג טו בשבט - השקד

לעץ תפקיד ניכר בחיינו. כעל כן, קבעו במסורת ישראל את  יום החמישה עשר בחודש שבט, כראש השנה לאילן, הוא זמן ההתחדשות וההתעוררות של העצים לאחר גשמי הברכה של החורף. מבין עצי הפרי, פרחי השקד הם הראשונים לפרוח, על כן נבחר השקד כסמל החג.


מנהגי החג

  1. מרבים באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל כגון: חרובים, תאנים, אגוזים, שקדים ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם.   מנהג אכילת הפירות, זכר לפירות ארץ ישראל ולקשר אל הארץ, התפשט בכל קהילות הגולה. בספר "חמדת הימים" שהתפרסם במאה ה-17 ועוסק במנהגי חגים, נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט, לפיו אוכלים ביום זה שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהמקורות על עצים וצמחים. סדר זה של החג נדפס גם בספר נפרד, בשם "פרי עץ הדר", שזכה לתפוצה רחבה.
  2. עוסקים בנטיעות.
  3. עוסקים במצוות התלויות בארץ.

בהלכה ניתנו ליום זה סממנים מעטים של חג: בתפילה אין אומרים תחנון, ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאסור להתענות בו.

למה ט"ו בשבט חג לאילנות חג לנטיעות ?

למה זכו אילנות לראש השנה המיוחד לעצמם? ראו שניתן ראש-השנה לבני אדם, באו ואמרו: כתוב בתורה  "כי האדם עץ השדה". נמשל האדם לעץ ועץ לאדם. ואם כך, מה אדם יש לו ראש-השנה, אף עץ בדין הוא שיהיה לו ראש-השנה. וכיוון שדיברו האילנות דברים של טעם נתקבלו דבריהם. אמרו להם: באיזה חודש נקבע ראש-השנה שלכם? השיבו האילנות: כיוון שאנו צריכים למים קבעוהו בשבט שמזלודלי.                                                                                           (הימן הירושלמי)

אגדת חוני המעגל - שתילת עצים כדרך חשיבה ודאגה לדורות הבאים - עץ החרוב נותן את פירותיו רק לאחר שבעים שנה - אין כמעט אדם שזוכה לראות בחייו את פירות עץ החרוב ששתל מכאן הסיפור המפורסם של חוני המעגל:

"חוני המעגל היה מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: החרוב לכמה שנים טוען פירות ?אמר לו: לשבעים שנה.אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה?אמר לו: מצאתי את העולם בחרובים; כשם שנטעו אבותי לי, אף אטע אני לבני" (תענית כג, ע' א).

 

צרופי מילים למילה עץ

עץ אורן בחורש, עץ אלון ביער, עץ איפאה, עץ ברוש, עץ בוק, בול עץ, גזם עץ, גזע עץ, עץ הדעת, עץ הדר, עץ החיים, עץ חורש, עץ יבש, עץ יער, עץ לבוד, עץ מחט, עץ נוי, עץ פרי, עץ עבות, עץ קוואילה, שמן עץ, עץ שקד, שדרת עצים, עץ תירוש, עץ תאנה בשדה.

מגוון ניבים, פתגמים הקשורים בעצים וצומח בעלי משמעות אנושית

אין פרי בלא אילן -  לכל דבר יש סיבה.

אילני סרק קולם הולך - אנשים ריקניים וטיפשים הם אנשים רעשניים ("עושים רוח") כשם שעליהם של עצים שאינם נותנים פירות מרשרשים ועושים רעש.

אכל פרי מעלליו - אדם שנושא בתוצאות של מעשיו.  מקור מהתנ"ך: "אִמְרוּ צַדִּיק, כִּי-טוֹב: כִּי-פְרִי מַעַלְלֵיהֶם, יֹאכֵלוּ." (ישעיהו ג', י').

אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר? - אם החזקים נפלו בצרה, כיצד יימלטו ממנה החלשים? אזובי הקיר אלו שיחים הנשרפים בקלות, ולכן אם האש אחזה בעץ איתן כארז, בוודאי שאזובי הקיר לא יצליחו לשרוד אותה.

דבר אל העצים ואל האבנים - לא יקשיבו לך, לא התייחסו לדבריך.

דיבר אל העצים ואל האבנים - דיבר למי שמסרב לשמוע או אינו יכול להבין.

התפוח אינו נופל רחוק מן העץ  - הילד דומה להוריו בכישורים או בהתנהגות.

לא דובים ולא יער - אין כל אמת בדבר, הסיפור בדוי מתחילתו ועד סופו.

מרוב עצים לא רואים את היער - טיפול רב בדקויות גרם לזניחת הנושא העיקרי.

נאחז בקש - אדם שמנסה למצוא לעצמו משענת כאשר המשענת אינה חזקה.

נכנס בעובי הקורה - התעמק ולמד את הנושא בעיון רב.

נקטף באבו - נפטר בטרם עת. (אב = צמח צעיר).

נתלה באילן גדול - הסתמך על אדם מוערך וידוע. הסתמך על מומחה.

עץ או פלי - שיטת הגרלה בהטלת מטבע, צד אחד עץ והצד השני של המטבע פלי.

קוטל קנים - אדם פשוט, חסר השכלה ודעת.

קוצו של יו"ד - פרט קטן ביותר וחסר חשיבות, עניין פעוט שולי וזניח.

סיפור - עץ הצרות

שירים לחג טו בשבט

השקדיה פורחת

מאת: י. דושמן/ מ. רבינא


השקדיה פורחת

ושמש פז זורחת

צפורים מראש כל גג

מבשרות את בוא החג

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות


הארץ משועת

הגיעה עת לטעת

כל אחד יקח לו עץ

באתים נצא חוצץ

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות

השקד פורח

מלים: ל. גולדברג, לחן: אמריליו

בארץ אהבתי השקד פורח

בארץ אהבתי מחכים לאורח

שבע עלמות

שבע אמהות

שבע כלות בשער

שבע עלמות

שבע כלות בשער

בארץ אהבתי על הצריח דגל

אל ארץ אהבתי יבוא עולה- רגל

בשעה טובה

בשעה ברוכה

המשכיחה כל צער

בשעה טובה

המשכיחה כל צער

אך מי עיני נשר לו ויראנו

ומי לב חכם לו ויכרנו

מי לא יטעה מי לא ישגה

מי יפתח לו דלת?

בארץ אהבתי

פזמון ליקינתון

מלים: ל. גולדברג, לחן: מ. אמריליו

לילה, לילה מסתכלת הלבנה

בפרחים אשר הנצו בגנה

בציצי היקינתון בגננו הקטן

לילה, לילה מסתכלת הלבנה

ואומרת הלבנה לעננים

תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים

שיפרח היקינתון בגננו הקטן

כך אומרת הלבנה לעננים

בא הגשם וצלצל בחלוני

שר ניגון עליז לפרח בגני

וענה היקינתון בשמחה ובששון

למטר אשר צלצל בחלוני

ומחר נצא כולנו אל הגן

ונראה שם את הפרח הלבן

ולכבוד היקינתון בני ישיר את הפזמון

ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן

צדיק כתמר

תהלים צ"ב  

צדיק כתמר יפרח יפרח

צדיק כתמר יפרח

צדיק כתמר יפרח יפרח

צדיק כתמר יפרח

כארז בלבנון ישגה

כארז בלבנון ישגה

כארז בלבנון ישגה ישגה

צדיק כתמר יפרח יפרח

צדיק כתמר יפרח

צדיק כתמר יפרח יפרח

צדיק כתמר יפרח

כארז בלבנון ישגה

כארז בלבנון ישגה

כארז בלבנון ישגה ישגה